חופה- חיבור של שתי נשמות

על פי הכתוב בזוהר, ספר היסוד של הקבלה, נשמות בני הזוג הן נשמה אחת שנחלקה לשניים. החתונה היא מעמד האיחוד של שני חלקי הנשמה . כל דיני ומנהגי החופה היהודית מכוונים לתת את האנרגיה והכוחות הרוחניים להתאחדות המחודשת המופלאה הזו.

לפני החופה, החתן מכסה את פניה של הכלה בהינומה. הכיסוי הזה מהווה "קירוב חיצוני שלפני הקירוב הפנימי".

בזמן המיוחד הזה, יש הנוהגות לקרוא את ברכת הכלה

לצלילי הניגון החתן מובל אל החופה. על פי הסוד- החופה ניצבת דווקא תחת כיפת השמים.
השמים מסמנים את האינסוף- האלוקים, שנותן את ברכתו עתה לזוג ולכולם, כמו גם את ברכת הריבוי כמו כוכבים.

יש הנוהגים, שבכניסתה תחת החופה, הכלה, מלווה באמהות ובאבות, מקיפה את החתן שבע פעמים. מעגל מסמל שלימות, אין התחלה ואין סוף.
על פי תורת הסוד- הדבר מסמל, שהכלה נותנת את ה"כוחות המקיפים" שלה לחתן. הכוחות המקיפים של האדם הם העונג והרצון. במהלך החופה עונד החתן טבעת לכלה. הטבעת העגולה מסמלת את נתינת הכוחות המקיפים מצדו של החתן. הטבעת מרמזת גם על שני קצוות: הטבע ומעל הטבע. הטבעת היא מצד אחד מוחשית – פיזית, ומאידך, צורתה העגולה רומזת על האינסוף. בל נשכח את שמה- טבעת- שמכיל את המילה טבע. הטבע בגימטריא אלוה-ים, כי הטבע ואלוה-ים אחד הם. ומעל שניהם- מקיפה החופה, מסמלת את הכוחות המקיפים שניתנים עתה לשניהם ביחד מאת הקב"ה.

תחת החופה מברכים את ברכות האירוסין והקידושין . לאחר מכן עונד החתן את הטבעת לכלה ואומר: "הרי את מקודשת לי… כדת משה וישראל"–  ועוד בית קם בישראל, בית שיהיה בנין עדי עד.

אז מברכים את שני בני הזוג בשבע ברכות, כולל הברכה, שה' ישמח אותם, כפי ששימח את הזוג הראשון, אדם וחווה, שהיו יחידים בעולמו של הבורא!
מעמד החופה מסתיים עם שבירת הכוס על ידי החתן להעלות את זכרון ירושלים בציפיה לגאולה.

הנשמה שבה ונתאחדה- שמחת החתונה התחילה! שמחה עצומה של התאחדות הנשמה!

סעודת החתונה היא סעודת מצווה. ובנוסף, מצווה על כל אחד ואחת מהקהל לשמח את החתן ואת הכלה. 

רחל קופצ'יק, שליחת חב"ד בפונה שבהודו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
דילוג לתוכן